יום שלישי, 25 באוקטובר 2011

פירנאים - סוף מסלול

הפוסט הקודם של הטיול בספרד הסתיים בטיול שערכנו בפארק הלאומי איגוטסטורטס (Aiguestortas parque nasional).

יום למחרת, בבוקר היום השביעי לטיול, המשכנו בדרכנו לכיוון העיר אינסה, כאשר היעד הוא הפארק הלאומי אורדסה. בדרך עצרנו לשיט קיאקים נחמד באגם מלאכותי המוזן ממימי הנהר אסרה ליד העיירה באנסקה.


אינסה, שתיזכר לעד אצלנו בשם איכסה, היא דווקא עיר נחמדה שבמרכזה שוכנת העיר העתיקה ובה חומה עליה ניתן לטפס ולהשקיף על העיר מלמעלה. המראות, כמעט מיותר לציין, מקסימים.


הסיבה בה תיזכר העיר אצלנו כאיכסה אינה קשורה בעיר עצמה, אלא בחוויה המפוקפקת שעברנו בה כאשר נזקקנו לשירותי רפואה עבור הפעוטה שקדחה מחום. כשהגענו למוקד הרפואי בעיר בחצות הלילה, גילינו שאפילו הרופאה אינה דוברת אנגלית... זה היה יאוש טוטאלי. מצד אחד ילדה קודחת עם חום שמסרב לרדת במשך שעות, ומצד שני רופאה שצריך להסביר לה מה קורה בשפת הסימנים בערך...

למזלנו היתה שם אחות צעירה שידעה קצת אנגלית ועזרה לנו לתקשר.

לאחר בדיקה קצרה של הפעוטה, צויידנו במכתב, בספרדית כמובן, ונשלחנו לבית החולים הקרוב - מרחק של שעה נסיעה משם, בעיר ברבסטרו. זו הייתה הנסיעה הכי מפחידה שהייתה לי בחיים, ולא בגלל העלטה המוחלטת בכבישים הלא מוכרים, אלא בגלל המצב של מאיה שהיתה ממש חולה. רעדתי, ולא מקור...

גם בבית החולים המצב לא היה שונה. אף אחד לא דיבר אנגלית, חוץ מרופא אחד, אסיאתי במוצאו, שנשלח לטפל בנו. לאחר בדיקות הרופא קבע שיש לה דלקת חמורה בבטן, ויש להקפיד שהיא תקבל נוזלים באופן קבוע.

חזרנו למלון לפנות בוקר, ואת יום המחרת ביליתי לידה במיטה עד הערב שבו חלה התאוששות במצבה. אחר הצהריים, כשאנחנו עוד היינו במיטה, יניב לקח את איתי וגל לפארק אורדסה שהיה בעצם הבילוי המקורי המתוכנן לאותו היום.



לילה נוסף עבר והמצב השתפר, ובבוקר המשכנו בדרכנו לעיר ברבסטרו (כן, ההיא של ביה"ח), והפעם לאור יום, ובמצב רוח הרבה יותר טוב.

בעיר חיכתה לנו הפתעה נחמדה - באותו היום נחוג שם חג לאומי, וכחלק ממנו התקיימה תהלוכה ססגונית של תושבי העיר ברחובות, כשכולם מחופשים ועוטי מסיכות שנעשו כולן מרצועות עיתון ועיסת נייר. היה מקסים ובהחלט מעורר השראה.



עקבנו אחר התהלוכה הססגונית שלוותה בתזמורת מצעדים חיה ותוססת, ובהחלט שהיתה זו חוויה מיוחדת עבור הילדים ועבורנו גם.

אחר הצהריים, בדרך חזרה לברצלונה, ביקרנו גם במנזר מונסראט. מנזר מונסראט (Montserrat), הנמצא כ-60 ק"מ מברצלונה הוא המרכז הדתי והתרבותי החשוב ביותר בקטלוניה. למי שחושב לבקר שם, חשוב שתדעו שהמקום אפוף ריח תיירותי חזק, וניתן לומר שחוץ מהיונים הלבנות והיפות שחגות בהמוניהן במקום, הכל, כולל הכל, תיירותי וממוסחר.

ברצלונה, לאחר תשעה ימים, נראתה יפה יותר. אולי בגלל התחושה שחזרנו למקום מוכר, ובטוח בגלל הידיעה שמכאן חוזרים הביתה. אף פעם לא שמחתי לסיים טיול כמו בפעם הזו, ולא בגלל המקום אלא בגלל הגעגוע לעברית ולמישהו שמבין אותך כשאתה מדבר ובעיקר כשאתה זקוק לעזרה...

הדבר הראשון שראיתי בשדה התעופה עוד כשהמטוס היה בשלבי נחיתה היה השלט המואר של דואר ישראל וחשבתי לעצמי שבחיים לא הייתי מעלה על דעתי שארגיש טוב למקרא השלט הזה, שארגיש בבית...

ואסיים בקלישאה שמסתבר לעיתים שאינה קלישאה כלל וכלל - אין כמו בבית!
בשמחות,
יעל.

12 תגובות :

la Cigale אמר/ה...

חתיכת סיפור, המחלה הזו.
אני באמת לא אוהבת ללכת למקומות שאין לי מושג מה אומר בליל הצלילים שהמקומיים מפיקים מפיהם.

סוף טוב הכל טוב וכולכם חזרתם אלינו בריאים ושלמים.

נשיקות

ציפי לוין אמר/ה...

חוויות חוויות! מחלה בטיול נשמע כמו דבר אכזרי! שמחה שעבר,נגמר והצלחתם להמשיך ולהנות!

ורד והדס אמר/ה...

התחלתי לקרוא בכיף ואז הגעתי לחלק המבאס של המחלה...מקווה שבכל זאת תשמרו את החוויות היפות מהטיול . רק בריאות (-:

רחלי גזית אמר/ה...

אימלה' הסיפור הזה זה בערך התגשמות הסיוט של כל אם טרייה! ברוך השם שעברתם את זה בשלום וכל מה שישאר מזה זה קוריוז לנכדים (-:
המסכות מעיסת הנייר ניראות מדליקות ובהחלט מעוררות השראה.

ויטרינה אמר/ה...

איך כל רע גורם לנו להתגעגע הביתה? מדהים שתמיד אנחנו חושבים שאין כמו בחוץ ובסוף תמיד, איכשהו מתגעגעים הביתה...
העיקר שכולם חזרו בריאים ושלמים ושעל אף החוויה המפוקפקת חוויתם הרבה חוויות...נשיקות יקירה .

רויטל וייס אמר/ה...

העיקר שכולם חזרו בריאים ומאושרים.
נראה שחוויתם המון.

שרון רותם אמר/ה...

וואי, וואי אילו חוויות.
הנופים כל כך יפים ופסטורלים, באסה שחוויתם כזה סיפור מלחיץ.
מקווה שבכל זאת, החוויות הנעימות יגברו וימשיכו ללוות אתכם.

חתולי8 אמר/ה...

נהניתי מהפוסט עד...כמובן הרגעים המפחידים...
מקווה שאח"כ הצלחתם להמשיך להנות ואני מאד מבינה את השמחה שבחזרה הביתה!!!

יעל יניב אמר/ה...

מקווה שמה שיישאר איתכם מהטיול הזה הוא הנופים הפסטורליים והצבעוניים האלו והחוויות שצברתם עד אותו רגע אומלל של המחלה-שמחה לשמוע שחזרתם שלמים ובריאים

טלטליקה אמר/ה...

וואו...איזה סיוט...טוב שהסתיים בטוב!! הרבה בריאות ושלווה...
אמא'לה...

חיבוקים.

mekoopelet אמר/ה...

אוף איזה פחד, מחלות של הילדים זה הדבר שהכי מפחיד אותי בטיולים.
הנופים מרהיבים ואיזה מזל שהילדה התאוששה והמשכתם לטייל.
המון המון בריאות.

Tzlil Tamuz אמר/ה...

בסה"כ נשמע כמו חוויה מדהימה לילדים, אני בטוחה שהם יזכרו את זה לטובה. טיולים הם החינוך הכי טוב - ללמוד על תרבויות, אנשים, לקרוא מפה, ללמוד על הטבע, לא להיות מפונקים.... נשמע כיף!