מעשה בכיסא

לפני כחודשיים קיבלתי מייל מבחורה בשם הדר שפנתה אלי בעקבות המלצה (רויטל, תודה רבה!), ושאלה האם אני משפצת רהיטים. השבתי לה שכן, ושאלתי במה מדובר.

הדר אמרה שמדובר בכיסא נדנדה שמיועד לשמש ככורסת הנקה עבורה, והוא יהיה חלק מהריהוט בחדר הילדים ההולך ומתגבש בביתם לקראת הלידה הצפויה.

לאחר שסיכמנו בינינו את כל הפרטים וההעדפות, הובא לכאן הכיסא כלאחר כבוד, וכך הוא נראה כשהגיע:

כדי להתחיל בעבודת השיוף, היה צורך לפרק את הכיסא לגמרי על מנת שיהיה ניתן להגיע לכל החלקים הפנימיים של מנגנון הנדנדה שנמצא בתחתית הכיסא.

תוך כדי הפירוק התברר לנו שמדובר בהמון חלקים, מה שלא נראה במבט ראשון לפחות, וכל חלק שונה מרעהו ולכל חלק בערך בורג שונה משלו, כך שהיינו חייבים לצלם ולסמן כל חלק וכל בורג שהוצאנו על מנת שנוכל להחזירם למקומם בדיוק כפי שהיו לפני הפירוק.

לאחר שיוף, בעיקר ידני, של כל חלק וחלק, נצבע כל חלק חמש שכבות בכדי לקבל גימור מושלם, כיוון שצבע העץ המקורי היה חום, והצבע שנבחר היה שמנת.

יממה לאחר הצביעה שייפתי את הפינות בכדי לקבל מראה מיושן וקיבעתי את האפקט שנוצר בלכה. יממה נוספת לאחר מכן, כשהצבע התקבע ונח קצת, הרכבנו את כל החלקים למקומם,  והכיסא השלם היה כל כך יפה שכיף היה להסתכל עליו ולומר שהיה שווה את כל העבודה הקשה.

את הבד לריפוד החדש הביאה הדר, ועל הריפודים אחראי, כמו תמיד, גדי הרפד שאיתו אני עובדת, והתוצאה, בעיני לפחות, מושלמת:

נכון שהוא יפה? כמעט עושה חשק להניק שוב... ☺

מזל טוב לספי והדר שילדה בינתיים את בנם הבכור, הרבה אושר והנאה.

ולכולנו, שיהיה תמיד רק בשמחות.
יעל.