פורים מעיסת נייר ועוד קצת

פורים. החג האידיאלי להגשמת משאלות מעיסת נייר.

נתחיל בגזר. רון החמוד חשק בתחפושת של אליעזר והגזר. את אליעזר לא היתה בעיה לעשות. סרבל עבודה די עושה את התחפושת. אבל כדי שהתחפושת תהיה מיוחדת היה צריך גם גזר גדול ומרשים, בדיוק כמו בסיפור. טלפון מאמא שלו ומיד התגייסתי למשימה, והכנתי גזר. גזר ענק. כזה ש"אין כמוהו גזר"...

מכיוון שהגזר היה ממש גדול (70 ס"מ ), הוספתי לו כתפיות מאחור כדי שניתן יהיה לשאתו כתרמיל על הגב:

גם עידו המתוק רצה תחפושת מיוחדת של שף שמכין מנגל. את תחפושת השף כמובן שאין בעיה לרכוש או להכין, אך את תוצרי המנגל הכנתי לו מעיסת נייר לבקשת אמו. בתפריט, לפי בקשתו של עידו, היו נקניקיות על האש. לקינוח, הכנתי לו מרשמלו.

גם הנקניקיות וגם המרשמלו הוכנו על שיפודים, בגודל אמיתי, 1:1 למקור. מישהו בא ל"על האש"?

אחרי שני אלה הגיעה גל שלי עם בקשה להתחפש לזמרת רוק עם גיטרה חשמלית.

בלעתי את הרוק בשקט וחשבתי איך לעזאזל אני מכינה לה גיטרה חשמלית...

החלטתי ללכת על שיטת האותיות מקרטון, והכנתי לה גיטרה חשמלית בגודל אמיתי (85 ס"מ של קרטון טהור):

זמרת הרוק התפעלה מהגיטרה החדשה שלה שקצרה מחמאות רבות בכל מקום אליו הלכה איתה. בתמונה, הגיטרה בשלב המדידות והתאמת הרצועות...

ואז, לפינאלה, בדיוק כשחשבתי לנוח כבר על זרי הדפנה (כלומר, ללכת לחנות ולקנות תחפושות לפחות לשניים האחרים...), עלה רעיון תחפושת האייפון למאיה (ילדת אייפון מובהקת) ולאיתי... וכך ישבתי ותפרתי שתי חולצות עם גזירי לבד שהכנתי בצורת האייקונים של האייפון.

ועכשיו בזום על חלק מהאייקונים -

כשהבנתי שאין מנוחה לרשעים או, בתרגום לפולנית, הבנתי שאני אנוח רק בקבר, החלטתי להתאמץ עוד קצת ולהכין לעצמי צעיף חביב למפגש בנות שהיה לנו באווירת פורים.

אין הרבה מה לומר על הצעיף הזה מלבד זה שהוא מחמם, תרתי משמע...

בתמונה, קשת , דוגמנית הבית. תודו שאי אפשר להתעלם ממנה... מהם... ממנו...

שתמיד נצחק ושתמיד נשמח,
יעל.