ועכשיו הנדל"ן

אפתח בתודות לכל מי שהגיבה בפוסט הקודם, קראתי הכל ואני מעריכה כל תגובה ותגובה, אך לא הגבתי, בניגוד להרגלי, מסיבות של עומס עבודה וחופש גדול גם יחד...
לאסנת, ששאלה על פרטיו של גדי הרפד - מס' הטלפון שלו - 052-3532405.
____________________________________________________

לפני כחודש וחצי, ממש לפני סיום שנת הלימודים, ערכתי סדנא של כיף לפיסול בעיסת נייר לתלמידי מגמת האדריכלות בביה"ס "העמית" בראשל"צ, אותם פגשתי לראשונה במחלקת הילדים באסף הרופא ביום המעשים הטובים במרץ השנה.

יוזמת הסדנא היתה רחל, רכזת המגמה, שביקשה ממני, בנוסף לכיף, להעביר ולהמחיש לתלמידים את היכולות והאפשרויות של עיסת הנייר, על מנת שאלו ישמשו אותם בדגמים עליהם הם עובדים במהלך לימודיהם במגמת האדריכלות.

בפגישה המקדימה שלי ושל רחל שנערכה כחודש לפני הסדנא העלינו רעיונות לעבודות שאפשר להכין בסדנא עם התלמידים, והשילוב של ציור קיר ענק של רחוב מלא בתים שנמצא במסדרון המגמה יחד עם חזרתי הסמוכה מהולנד, בה בתים מכל הסוגים מופיעים ביצירות בכל תחום, הוביל למסקנה אחת מתבקשת - בתים. הוחלט שאנחנו נכין בסדנא בתים, שאגב, באופן מוזר ומקרי לגמרי (☺), מתחברים נפלא עם הרעיון של בניית דגמים במגמת אדריכלות....

הבטחתי לרחל שאכין דגמים, ואז נקבע מועד לסדנא.

כשהגעתי הביתה התחלתי לחשוב במרץ על "איך להכין בית שתהיה לו משמעות לתלמידי מגמת האדריכלות", ומהר מאוד הבנתי שהדרך שמשרתת את כל המטרות (אם כי לא הקצרה ביותר...) היא בניית דגם מקרטון ביצוע (דבר אלמנטרי במגמת אדריכלות) וציפויו בעיסת נייר.

חתכתי קירות, גגות ורצפה מקרטון ביצוע בשלל גדלים, והתחלתי לבנות בתים...

לאחר הציפוי בעיסת הנייר והצביעה, בתי קרטון הביצוע שלי הפכו ראויים למגורים... ואפילו חתול שיכנתי בהם...

הבתים לדוגמא ובאמצע בית נוסף שהוכן לפי הזמנה

ואז הגיע יום הסדנא... ביום שלפני, יניב ואני הכנו 40 ק"ג עיסת נייר לכבוד המאורע, אירוע מתיש כשלעצמו, ואולי גם שיא גינס באיזו הזיה של מישהו בעולם הזה, אך הייתי חייבת להיות ערוכה למקסימום האפשרי.

בסדנא עצמה חתכנו, בנינו, ציפינו ובעיקר נהנינו, כי כפי שכבר נוכחתי במפגש הקודם עם התלמידים האלה, מדובר בחבורה איכותית ומשובחת של בני נוער מקסימים, ולי אישית היה ממש כיף לבלות את היום במחיצתם.

בסופו של היום, זה היה השלל המרהיב של החבורה, ומה שלא רואים בתמונה זה גם כמה פרחים שהכנו לנוי.

לאחר שבוע של ייבוש, הגעתי למפגש נוסף עם החבורה המקסימה, כדי לצבוע את הבתים והפרחים -

התמונה באדיבות האייפון של אחת התלמידות. תודה!

בסופו של יום הצביעה, הייתה לנו שכונה לתפארת שלא הייתה מביישת אף קבלן גדול, ואני, באופן אישי, הייתי מאוד שמחה לגור בכזו שכונה ססגונית ומרהיבה.

א-ב-ל, אין לי הוכחות מצולמות.... למה? כי שכחתי את המצלמה בבית באותו היום, מכיוון שבית הספר יצא לחופש הגדול, אז תצטרכו כנראה להאמין לי...

כדי לא להשאיר אתכם ללא תמונות של תוצאות מוגמרות, אשתף אתכם בכמה תמונות של הבתים אותם אני מכינה -

אז נכון ששוק הנדל"ן בארץ במצב לא ממש מרהיב, אבל אצלי נושא הנדל"ן בשיא פריחתו. יש עוד, והמון, אבל אני שומרת קצת הפתעות לירידים הקרבים לקראת ובמהלך החגים הבאים עלינו לטובה.

תודה לרחל ולשוש על שני ימי סדנא מהם נהניתי גם אני לא פחות מהתלמידים, תהנו מהחופשה, בהחלט מגיע לכם!

ואם כבר הזכרתי את הירידים למתנות לחגים, יש עוד משהו קטן שאשמח לשתף אתכם בו. לפני כשבוע וחצי הוזמנתי להשתתף בסדנת אריזה בחנות מור-פק למוצרי אריזה אשר נמצאת באיזור התעשיה הישן בראשל"צ.

בסדנא הוסברה לנו חשיבות האריזה כחלק בלתי נפרד מההשקעה במתנה עצמה, והודגמו לנו מבחר אריזות יפיפיות שניתן לעשות בבית, מחומרי אריזה בסיסיים, ולאו דווקא מתוחכמים.

רוצים תמונות לדוגמא?

הצוות במור-פק אדיב ומקסים, המבחר מ-ש-ג-ע, וכמו שאמרתי גם להם, אם היה להם חדר בשבילי, הייתי עוברת לגור אצלם באולם התצוגה.

הכתובת, למי שמעוניין (שווה, שווה...) רח' שלמה בן דוד 5, א.ת. ישן ראשל"צ.

זהו. עד כאן פינת ג. יפית לשירותכם ☺.

ימים יפים לכולנו (כן,למרות החופש הגדול והעובדה שהילדים בבית...),
יעל.

אמא ואבא הפקות בע"מ

בשבוע שעבר הפעוטה חגגה יום הולדת ארבע. ביום שלפני יום הולדתה, נסענו יניב ואני ברכב, ובעודנו דנים בנושא "מה לקנות לילדה שעוד אין לה כמתנה ליום ההולדת" קלטתי בזווית העין, באופן הזוי שלא מובן לי עד עכשיו, בעיקר בשל מהירות הנסיעה והמרחק מהכביש, משהו שנראה כמו עגלת עץ של בובות המונחת הפוך על מתקן לאיסוף בקבוקים למיחזור. מיד הוריתי ליניב לעצור, אך הוא כמובן לא יכל, והמשיך עד הצומת הבאה בה עשינו פרסה ושבנו ל"זירת הפשע".

מכיוון שזה היה על מתקן איסוף הבקבוקים, וגובהי שלי כגובה בקבוק גם בימים טובים, ביקשתי מיניב שיצא להביא את האוצר (ולא, הוא לא מת על איסוף "אוצרות"...). מה רבה הייתה שמחתי כשהמציאה התגלתה כמה שחשבתי שהיא מהמבט הראשון - עגלת בובות מעץ, בדיוק כמו של פעם....

מיותר לציין שלא היה גבול לשמחתי, והעובדה שהעגלה הייתה שבורה בחלקה הקדמי ונטולת ידית, רק הוסיפה לערכה ולחינה בעיניי.

בשלב הזה כבר הבנתי שקיבלתי תשובה לשאלה מה עוד אפשר לקנות לילדה ליום ההולדת, ולמרות שיש לה כבר שלוש עגלות אחרות בבית, עגלה כזו אין.

כשהגענו הביתה, בחנתי את הנזקים במבט מעמיק יותר, והיה לי ברור שבמקרה הזה צריך עזרת מומחים. מומחה, ליתר דיוק....

טלפון מהיר לאבא, ותוך רבע שעה הוא הגיע לראות את המציאה. לאחר בחינה קצרה אבא אמר שאין בעיה בכלל. הוא יקח אותה עכשיו ויחזיר אותה בבוקר מתוקנת.

וכשהעגלה חזרה, היא נראתה כך...

התיקון היה מושלם שזה לא יאמן, ואני ישר חשבתי בלבי שאבא שלי הוא הטוב מכולם ואבא שלי הוא הכי בעולם, ורק בגללי הוא האבא שלי כי הבטיח הוא לי שהוא רק שלי...


וכך, בבוקר אותו היום, לאחר הכנת עוגת יום ההולדת, יניב ואני הכרזנו על היום כיום שיפוץ, והוספנו לעגלה גם עריסה ישנה שאבא קנה פעם באיזה שוק פשפשים והיתה זנוחה עד כה.

במרתון מטורף של עבודה קשה, שייפנו וצבענו את העגלה והעריסה, במטרה לסיים זאת לפני השעה שלוש אחה"צ בה יוצאים להביא את הפעוטה מהגן, ויש להעלים ראיות מהשטח לפני בואה כי זו אמורה היתה להיות הפתעה!


בזמן שיניב נסע להביאה מהגן, אני תפרתי מצעים חדשים ותואמים לעגלה ולעריסה, ואז עלה במוחי הרעיון לשלב על העץ מדבקות ראב-און קיטשיות שיתאימו לצבעי המצעים שתפרתי.


בדיקה באתר של נתנאלה העלתה מדבקות מתאימות, וכך, למרות התשישות והרצון העז להניח את גופי המותש והדואב במצב מאוזן, ולמרות המראה והתחושה הסמרטוטית, נכנסתי לאוטו ובשארית כוחותיי באותו היום נסעתי לרחובות...


חזרתי עם שלל קיטש בידי, ובתחבולות הסוואה ירדתי לסטודיו להשלים את משימת המדבקות וציפוי הלכה ולעגלה ולעריסה.


מותשים, אך בהחלט מרוצים מעצמנו, הכרזנו על השלמת המשימה, וחיכינו ליום למחרת, יום חגיגת יום ההולדת,כדי לתת לפעוטה את המתנות.

אין ספק שהמתנה הזו נחלה הצלחה מרובה, ולו הבובה שסבתא קנתה היתה יכולה גם לדבר מעבר ל"מאמא, פאפא, איייייי" ועוד קולות בסגנון, היא בטוח הייתה אומרת שזו מתנה מוצלחת, לפחות מבחינתה....

אפילו הפעוטה אישרה שהצליח לנו הפעם. הפרוייקט הבא הוא בית בובות תואם ☺.

ועכשיו קצת עוגה?
כוכבי השנה הם טום וג'רי שנצפים אצלנו בבית בלופים אינסופיים כמחשבים את קיצי לאחור, אבל, מה זה משנה, העיקר שהילדה מאושרת!

שיהיה לנו רק בשמחות תמיד,
יעל.

מפתחות לחיים

בשבוע שעבר, אופיר, בת כיתתו של איתי, חגגה בת מצווה (או שמא היה זה בת מצווש?).

כשבוע לפני, אני מקבלת טלפון מקרן, אמא של אופיר, שאומרת שהיא צריכה מפתחות. 12 מפתחות, ליתר דיוק, ואין לה רעיון מאיפה להשיג מפתחות שיהיו מספיק גדולים כדי לכתוב עליהם.

המפתחות נדרשו כחלק מהברכה שהוריה של אופיר כתבו לה לרגל בת המצווה, ובה הם העניקו לה מפתחות לחיים שכל אחד מהם ייצג תחום אחר וברכה לחיים - בריאות, אושר, אהבה, יצירתיות, חברות, בטחון עצמי, שלוות נפש, חופש, הגשמה עצמית, נדיבות, עצמאות ותקווה.

האמת? גם לי לא היו רעיונות באותו הרגע. היה לי ברור שעיסת נייר לא באה בחשבון מפאת קוצר הזמן לביצוע, ולכן ביקשתי מקרן שתנסה להשיג חותכן עוגיות בצורת מפתח מאחת מהחנויות המתמחות בנושא האפייה ובצק הסוכר.

סבב טלפוני מהיר בין כמה חנויות וחיפוש מאומץ בגוגל וסניפיו העלו חותכן קטנטן שממש ממש לא התאים לצורך.

רכישה מחו"ל באמצעות אחד מאתרי האינטרנט גם היא לא הייתה אפשרית מפאת קוצר הזמן לביצוע, וכל שנשאר היה אחת מהאפשרויות הללו:

1. להתפלל לגאולה ולישועה.
2. ליילל ולחשוב "עלא בכטי איך הסתבכתי..."
3. להתחיל לחתוך 12 מפתחות, אחד אחד באופן ידני, במרץ רב.

טו מייק לונג סטורי שורט, אספר לכם שבחרתי באפשרות השלישית, אבל לא ויתרתי על הזכות להשתמש באפשרות השנייה תוך כדי ביצוע האפשרות השלישית. את האפשרות הראשונה השארתי לצדיקים ממני...

וכך נראו המפתחות לאחר החיתוך הראשוני -

לאחר כארבעה ימי ייבוש, התחלתי במלאכת הצביעה והכיתוב, וכך הם נראו מאחור -

כשסיימתי לצבוע ולכתוב על המפתחות, חיפשנו טבעת מספיק גדולה וחזקה שתחזיק את כולם בצרור אחד.

זה היה סיפור לא פשוט.... אבל, לילה אחד באה ההברקה, ונזכרתי בטבעות הרקמה מעץ שנמכרות בחנויות היצירה.

אצתי, רצתי ורכשתי, והפלא ופלא, הטבעת התאימה למפתחות כמו כפפה ליד. זה היה בינגו ענק!!

מבסוטית מהפתרון (ובעיקר מעצמי שחשבתי עליו... ), התקשרתי לבשר לקרן בשמחה רבה ש - we did it, ומרוב שמחה היה בא לי לשיר את זה בדיוק כמו ששרה את זה הילדה המכסיקנית המעצבנת עם הקופיף שלה... נו, זאתי... דורה...

זהו. תם ונשלם, ואופיר מצויידת עכשיו במפתחות לחיים שנעשו באהבה וניתנו לה באהבה גדולה ובכוונה מלאה על ידי הוריה.

מזל טוב, אופיר, ומי ייתן ותזכי להגשים ולהשתמש בכל המפתחות האלה בדרכך. עד מאה ועשרים!

מכל הלב,
יעל.

משפחה לא בוחרים... מציירים!

לפני כחודש קיבלתי טלפון מבחורה שהזדהתה בשם רחלי שאמרה שהיא ראתה את הבבושקות שלי בעיתון לאשה. לרחלי היתה בקשה מיוחדת... היא רצתה שאצייר את משפחתה על בבושקות.

היא אמרה שתשלח לי מייל ובו היא תפרט את שמות כל בני המשפחה, תיאורם, עיסוקם ו/או תחביביהם, ולפי המידע הכולל אצייר את משפחת הבבושקות שלהם. ואכן, לאחר כשעה קיבלתי מייל מפורט כולל תמונות של כל בני המשפחה - אבא, אמא ושלושה ילדים חמודים.

ישבתי עם תדפיס המייל והכנתי סקיצות לכל בני המשפחה, וזה מה שיצא -

אמא רחלי - בלבוסטע מהממת, גם יפה וגם אופה, בעלת שיער גולש עד לכתפיים -

אבא גדי - גיבור על, עורך דין במקצועו, בלוריתו חומה ומבטו נעים -

הבכור יובל - בן עשר, חובב טיולים, שיערו קוצים, הוא מנומש ומתוק מתוק -

האמצעי עידן - בן שש, זמר בנשמתו שאוהב להתחפש לפיראט, בעל משקפיים תכולים ונמשים עדינים -

רוני הנסיכה - בת שנתיים, כולה מתיקות, בעלת עיני שקד חומות, שיער גולש ופוני -

וכל המשפחה המהממת יחד בתמונה משפחתית -

לאחר שרחלי קיבלה את משפחת הבבושקות, יצרה איתי קשר חברתה, רינת, וביקשה ליצור משפחת בבושקות כמתנה לחברתה.

במשפחה שרינת רוצה להפתיע יש ארבע נפשות, זוג הורים, ילדה ותינוק.

אבא - איש צבא, קצין בכיר בצנחנים -

אמא - סופר אמא שנמצאת המון שעות לבד מפאת עיסוקו של אבא, ועל כך מגיע לה התואר סופר אמא -

הילדה - מתוקה אמיתית עם שתי קוקיות שאוהבת מאוד את הצבע הורוד ואת קיטי החתלתולה -

התינוק - קטנצ'יק, בן ארבעה חודשים, מתוק, מתוק -

וכל המשפחה ביחד -

ועוד אחת -

משפחת ההפתעה יוצאת הבוקר לדרכה בדואר, אני סקרנית לדעת מה תהיה תגובתם ברגע שהארגז יפתח...

שיהיה לכולנו שבוע טוב, שבוע של הפתעות טובות,
יעל.

תודה!!

אני רוצה לומר תודה.

כמו שכתבתי בפוסט הקודם, בסוף השבוע האחרון התקיים יריד הקיץ הגדול והמופלא שארגנה נתנאלה לתפארת מדינת ישראל, העם והתפוצות, בביתילדים.קום שנמצא בבנימינה, ובו גם אני נטלתי חלק.

בשבועיים האחרונים עבדתי קשה כדי להספיק ליצור עוד ועוד בבושקות וברביונים, והתגמול הגדול הגיע בצורת פרגון ענק ומחמם לב ברמות גדושות שקיבלתי מרבות מקוראות הבלוג שלא הכרתי ואשר שמגדירות עצמן כסמויות, כיוון שלא הגיבו עד כה.

מעבר לעובדה שנהניתי מכך שהבבושקות שלי זוכות להערכה רבה ורבות מהן נרכשו ביריד, הוחמאתי מאוד מהפרגון הענק לשאר העשייה שלי כפי שהיא באה לידי ביטוי כאן בבלוג.

אז עכשיו, אחרי שנחתי קצת, באתי לומר לכן תודה. תודה רבה! הפרגון הזה בהחלט לא מובן מאליו, ולכן חשוב לי לומר תודה רבה לכל אחת ואחת מכן, שקוראת, שמגיבה, שמפרגנת, שבאה להגיד שלום ובאה גם לקנות.

ואני חייבת תמונה אחת, שנייה לפני שהתחיל היריד ביום חמישי, תמונה שמרכזת כמה בבושקות שמצאו בית חדש ואוהב -

ועכשיו אני מתפנה להכנת מכירת החצר שתתקיים ביום שישי הקרוב אצלי בבית בהשתתפות חברות טובות והמון מציאות שוות.

מכיוון שיש לי המון עבודה של פינוי והכנה למכירה, אשתף אתכם בינתיים בתמונות של כמה מהפריטים שיעמדו למכירה, אבל לפני כן הפרטים - המכירה תערך בחצר ביתי, ברח' הירמוך 11 בבאר יעקב, ביום שישי הקרוב, 22.6.12, בין השעות 9:00 - 13:00. 

קופסאות פח וכלי אמאייל יפים

קופסאות שונות, צבעים וחומרי יצירה לילדים

חותמות מהממות של מיה

דפים מדוגמים ומבחר פאנצ'ים

מבחר ספרי יצירה, אומנות ועוגות מעוצבות

בהמשך השבוע, מיכל, מיה ואני נמשיך לפרסם תמונות של פריטים נוספים שיועמדו למכירה בדף הפייסבוק של האירוע. אתם מוזמנים לשתף ולהשתתף.


במקום תהיה שתייה קרה וחמה ובעיקר אווירה כייפית, ולכן כולם מוזמנים!

נתראה רק בדברים טובים,
יעל.

על ירידים ומכירות חצר

בשבועות האחרונים אני עובדת במרץ רב על כמה דברים במקביל. הרבה עיסת נייר, הרבה צבע וגם הרבה סדר.  עכשיו כשהדברים מתקרבים לקו הסיום, הגיע זמן לעדכן גם כאן בבלוג, למי שירצה לבוא ולקחת חלק באירועים הקרובים בהם אני לוקחת חלק.

האירוע הראשון הוא יריד פתיחת הקיץ שעורכת נתנאלה בבנימינה, בו אני לוקחת חלק, ומגיעה לשם עם שלל הבבושקות שלי שבימים אלה לובשות את מיטב מחלצותיהן ונערכות לאירוע בהתאם:

יחד איתן, יגיעו לאירוע משפחת פיראטים מתקתקה, קבלו אותם בקריאות א-הוי...

ואם כבר במשפחות עסקינן, לאירוע תגיע גם משפחת הברביונים המקסימה שגם היא התעטפה במיטב המחלצות:

אז פתחו יומן ורשמו לפניכם-יריד פתיחת הקיץ הרשמי בבנימינה - יום שישי, 15.6.12, בין השעות 10:00 - 15:00.

(ביום חמישי, 14.6.12, בין השעות 20:00 - 24:00, נתנאלה מארגנת ערב בנות ומכירה מוקדמת בהרשמה מראש).


האירוע יערך בביתילדים.קום, רח' הטחנה 44, בנימינה. כוווולם מוזמנים!

♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥

האירוע השני הוא אירוע מכירת חצר אותו אערוך בביתי. מכירת החצר תתקיים ביום שישי, 22.6.12, בין השעות 9:00 - 13:00, ברח' הירמוך 11 באר יעקב.

ההחלטה על קיום מכירת החצר התקבלה לאחר החוויה ההולנדית וגם בשל עודף החפצים בבית שהגיע הזמן לשחררם כדי שמישהו אחר יהנה מהם (וטוב, נו, גם כדי שיהיה מקום לחפצים החדשים שארכוש... ;-)).

במכירה הזו ישתתפו גם שתי חברות טובות - מיכל קנבל שיש לה טעם משובח וחפצים מהממים, ומיה מנור שתביא למכירה בעיקר מוצרים וחומרים מתחום הסקראפ.

רוצים הצצה קטנה למה שיהיה פה?

מבחר כלי אמאייל וקופסאות פח מהאוסף שלי
לא כולל תריס ;-)

כלי מטבח מיוחדים

מבחר בדי כותנה וג'ינס

תיקי החתלה במחירי רצפה

זהו לעת עתה, חוזרת לעבוד במרץ, אל תשכחו לעדכן יומנים!
נתראה,
יעל.