יום שני, 1 במרץ 2010

וזוהי רק ההתחלה, לה, לה...

"את חייבת לפתוח בלוג" אמרו לי כבר יותר מפעם אחת.
חייבת. מושג דו משמעי ומאוד סלקטיבי בעיניי: מצד אחד, כשאומרים לי "חייבת", מיד קופץ בי משהו שאומר "למה, מה קרה?" (כן, אפשר לקרוא את זה בטון ערסי משהו...). מהצד השני, כשאני צריכה או רוצה משהו, בעיקר משהו שקשור ליצירה שלי, זה מיד הופך לחייבת. אני חייבת את זה (ברור...), וחייבת את ההוא (עוד יותר ברור..), ואהפוך עולמות בשביל להשיג את זה (וגם את ההוא), תוך התעלמות מוחלטת מהקול ההוא שאומר "למה, מה קרה?"...

הפעם הרהרתי רבות ב"חייבת" הזה מלמעלה, והחלטתי שכן, למה לא בעצם? לפחות לנסות.

אז אני מנסה:
קוראים לי יעל. אמא לשלושה ילדים ביולוגיים ולעוד ארבעה שלא רשומים בתעודת הזהות: כלבה, שני חתולים וצב. מאז שאני זוכרת את עצמי אני יוצרת, כמעט בכל דבר, וגם במזון שנחשב בעיני כאומנות בפני עצמה. אהבתי האמיתית נתונה לעיסת נייר, אך באמצע אני חוטאת גם בדברים אחרים.

בבלוג הזה אתעד את יצירותיי, גחמותיי ועיסוקיי היצירתיים, ואתבל מדי פעם במתכון שווה.

תיכף נמשיך,
יעל.

תגובה 1 :

פוגי נעים אמר/ה...

יעל היקרה!

נפלתי לי לתוך הבלוג המדהים שלך וצללתי אחורה אחורה לדברים שמעולם עוד לא ראיתי. את מוכשרת בטרוף, הדברים מקסימים רעננים, יש לך יד מעולה וראש שאני ממש מחכה לראות עוד ממנו.
תודה על הסיור יש לי גם כמה מתכונים לנסות...
להתראות מחר?