יום חמישי, 31 במרץ 2011

שמיכת פלאים

הרשומה הפעם מוקדשת לאמא. מאז שאני ילדה, אני זוכרת את אמא יוצרת. אמא תמיד סרגה, תפרה, רקמה ועסקה במגוון תחומי יצירה. כנראה שזה בא לי ממנה, האהבה הזו ליצירה והעשייה הבלתי פוסקת במגוון תחומי יצירה כל חיי.

בילדותי (שהסתיימה לפני שלוש ארבע שנים בערך...), תמיד רקמתי או סרגתי משהו יחד עם אמא. זוכרות את תמונות הקיר האלה מצמר שהיו נמכרות כערכה לרקמה/סוג של קשירה עם מכשיר מיוחד? כמה כאלה עשיתי שהייתי ילדה...

כמובן שתחום היצירה התפתח מאוד מאז שנות השמונים, והערכות האלה עברו מן העולם, למרות שמדי פעם אני רואה כאלה בודדות בחנויות ישנות שהקידמה פסחה עליהן.

אבל הסריגה תמיד נשארה כאן. מסרגה אחת, שתי מסרגות, שמעתי גם על ארבע מהילה סורגת הבבושקות, מגוון עצום של דוגמאות ווריאציות, ואין סוף אפשרויות.

ועכשיו אמא סרגה לגל שמיכה לבקשתה. גל ואני הלכנו לחנות לקנות צמר לפי בחירתה. בשקט אגלה לכם שהייתי צריכה קצת להגמיש את "בחירתה" כדי לשנות את דעתה לגבי צבעים מסויימים, אבל בסך הכל הכללי, יש לילדה טעם די טוב (טוב, נו, הצלחתי במשהו...).

אלה הצבעים שנבחרו בסופו של דבר:

חבילות הצמר הועברו לאמא, והיא החלה לסרוג ריבועים במרץ רב.

כשהיו מספיק ריבועים (ה-מון ריבועים, ליתר דיוק), החלה מלאכת חיבורם בסריגה אחד לשני, וכך זה נראה:


בסיום החיבור, אמא הוסיפה גימור יפה בשלושה צבעים, ולכל השמיכה הענקית הזו נתפרה בטנה מבד פליז ורוד, רך ומפנק שמוסיף בהחלט לחום ולרכות של השמיכה:




גל מתעקשת להתכסות רק בשמיכה הזו, ואת הפוך היא שמה בצד בכל ערב מחדש. כשהיא נרדמת, הפולניה שבי הולכת אליה לחדר ומוסיפה את הפוך מעל השמיכה הסרוגה (החמה מאוד, יש לציין), רק ליתר ביטחון...

לסיום, אוסיף שתי תמונות של שכמיות שאמא סרגה לבנות, גם הן במסרגה אחת:




אמא - בשמי ובשם גל, תודה!!

שתמיד יהיה לנו חמים ונעים,
יעל.

34 תגובות :

Little Wheel אמר/ה...

מהמם!!!! יש לי חולשה לסרוגים :)

ורד והדס אמר/ה...

יעל, הפוסט מרגש במיוחד כיון שהוא קרוב לליבי. הסריגה היא מסורת משפחתית אצלנו. אני גם הכנתי את תמונות קיר כמו שכתבת פה...עם המכשיר הזה. אגב קניתי להדס ערכה לילדים מצאתי בנחלת בניימין (מאד מרגש למצוא...).
השמיכה של אמך מקסימה, הצבעים יפייפים, איזה כיף לגל. גם השכמיות.
שיהיה סופ"ש נפלא וחמים (:

רויטל וייס אמר/ה...

איזו שמיכה מרשימה! כל הכבוד לאמא שלך ולגנים שלה שעברו בהצלחה רבה.
השיכמיות משגעות.
מקווה שבעוד 20שנים ביתי תכתוב פוסט מרגש כזה.

יעל אמר/ה...

ליטל וורד - תודה רבה לכן על המחמאות!
רויטל - חחח... אני הבנתי כבר מזמן שציפיות יש רק לכריות, אבל, מי יודע? שימי לה העתק של הפוסט באלבום ותכתבי עליו בגדול "רמז קטן"..

אנונימי אמר/ה...

אויש. איזו שמיכה נהדרת. והשכמיות... רוצה גם!

נראה לי שכשאלוהים חילק את מכסת הכישרונות והיצירתיות לעולם, את ואמא שלך קצת נדחפתן בתור הייתי אומרת, לא?
;-)
LOVE U
פנינה

אלונה ארובס אמר/ה...

השמיכה מקסימה! כל הכבוד לאם, לבת ולנכדה.
אהבתי!

Dafi אמר/ה...

שמיכה מצויינת. נראית ענקית!!!

Orit אמר/ה...

שמיכה משגעת, צבעונית ומלאת אופטימיות ♥

הדס אמר/ה...

מהמם. שמיכה מהממת וגם השכמיות
יש פרטים שמגלים רק כשקוראים את הפוסטים שלך ;)

יעל אמר/ה...

פנינה - חחח... למה לא נדחפת גם את?
אלונה ואורית - תודה רבה!
ודפי - אכן, השמיכה ענקית!
הדס - אם תטיילי קצת בבית, תראי את הכל... ☺ מבטיחה הצצה פרטית..

Michal אמר/ה...

שמיכה מקסימה, אבל השכמיה הראשונה העלתה בי כזאת נוסטלגיה, כאלה שכמיות אמא שלי סרגה לנו בילדותנו ולא מזמן בדיוק תהיתי איפה הן היום..חבל שלא נשמרו

ציפי לוין אמר/ה...

השמיכה מקסימה! בכלל פוסט מרגש, וגם לי הוא קרוב, אמא שלי סרגה כל הזמן-סוודרים, קרושה נהדר, וכל הארונות שלנו היו מלאים בצמר! היום אפשר בחנויות למצוא ערכות של סריגה עם ציורים ומסרגה, ממש כמו פעם,לניצן הבת שלי יש כאלה. יום נפלא!

פ.ג אמר/ה...

התפוח לא נופל רחוק מהעץ.
נראה שאצל כולנו זה מעורר זכרונות ילדות מתוקים מאמא או מסבתא..
כמו שאנחנו בגילנו כבר הספקנו לחוות- ההסטוריה חוזרת ובגדול.
הנה עוד אתגר בשבילך

פ.ג

חיה אמר/ה...

יעל יקרה
איזו רשימה אוהבת – דו סיטרית – ואיזו שמיכה יפהפיה ! אני מבינה שהעץ נפל לא רחוק מהתפוח (לא התבלבלתי!) וזה נפלא לראות דוגמה קטנה מתבונת הכפיים של אמא שלך.
אני מאחלת לה עוד הרבה שנים של יצירה ברוכה,וכיף לגל שיש לה כזאת סבתא !
כתבתי רשומה חדשה על דברים שהכנתי לנכדותי, (נכדות לי שתיים יש )הצילומים לא משהו,אבל אני אשתפר!!!!
להשתמע (ואני מקוה גם להתראות ) - חיה.

חתולי8 אמר/ה...

יעלי, על פי המסורת הקצרה שיש לנו, שוב הצלחת לרגש אותי... את לא פה במקרה! אספר לך כשניפגש למה התרגשתי מהרשומה הזו!
השמיה נפלאה! וגם הפונצ'ו.
וכן גם אמא שלך, גם את וגם שאר המשפחה...
אוהבת!♥

יעל אמר/ה...

מיכל - את בטח בגילי אם היו לך כאלה שכמיות...
ציפי - תודה, עשית לי טוב בלב.
פ.ג קשישתי - מתה עלייך.
חיה - את מדהימה אותי ומרגשת בתגובותייך כתמיד.
חתולי - עכשיו אני סקרניתתת... ☺
תודה לכולכן!

יעל.

yael yaniv אמר/ה...

מסתבר שבורכתן שתיכן-אימך בבת כשרונית, מוקירה ומרגשת ואת באמא ברוכת כשרונות ,מקסימה ומשקיענית.
איזה כיף ומרגש היה לקרוא את הרשומה הזו ולראות את התוצרים של אימך-מזכירים לי כ"כ את סבתי שהיתה סרגנית בכל רמ"ח איבריה
מאחלת לה עוד שנים ארוכות של יצירה וכיף עם כל המשפחה

אנונימי אמר/ה...

איזו רשומה מרגשת! השמיכה מהממת ביופיה והצבעים מקסימים וכל כך עליזים!
נשיקות יקירה, מירה

לימונדה אמר/ה...

השכמיה הסגולה ממש משגעת...

איזה כיף שיש אמא יוצרת.... בדברים שימושיים.
תני לנו מבט על החלק החיצוני הכולל

יעל אמר/ה...

לימונדה - תודה!
לאיזה חלק חיצוני התכוונת? של השמיכה?

דליה אמר/ה...

תבורך אמך ותבורכנה ידיה.
אני מוקסמת מהעבודות שלה.
אז מה הפלא שגם את יוצרת?

dandy אמר/ה...

השמיכה מדהימה אבל השכמיות מהממות. ידי זהב. כיף לך לבנותייך וגם לאימך

יעל.קיפודים אמר/ה...

שמיכה כה מקסימה, ומה שבטוח זה שלסבתא של גל יש המוווווון סבלנות! סחתיין...

אנונימי אמר/ה...

אמא שלנו באמת מוכשרת, כמו סבתא ז"ל, כל מה שהן עושות יש בו ברכה :-). לא ידעתי שהיא סרגה לבנות שכמיה אדום לבן כחול עם פונפונים. כשהייתי ילדה הייתה לי כזאת בול. לרגע חשבתי שזו שלי...

הגר אמר/ה...

הסריגה של אמא שלך מעוררת הערצה - כמה סבלנות... היא יפיפיה, מבינה את הבת שלך שלא מוכנה לישון עם שום דבר אחר......

דנא אמר/ה...

שמיכה משגעת! הצבעים הסריגה-הכול....חשק מטורף עשית לי.

miki steiner אמר/ה...

מקסים ומעורר געגועים. סבתא שלי הייתה סורגת כך,אבל זה פסח על אמא שלי, ועליי. מקנאה....

wantootree אמר/ה...

כי אמא יש רק אחת!

Smadar אמר/ה...

השמיכה משגעת !
ממש אהבתי... והסיפור המקדים פשוט נפלא, איזה כיף של זכרונות ילדות.
והרסת אותי עם "מתן הכיוון" בצבעים... גם אני עושה את זה...חחח... למרות הטעם הבסיסי הטוב של יהלי :)
LoolaB

יותר מסתם יעל אמר/ה...

wow!!!!!!!!!!! אני בשוק.
כמה עבודה, ואיזה דיוק ואיזה יופי!
אמא אלופה. וילדה בהחלט עם טעם טוב. צבעוני ועליז, כמו שצריך (:

יעל

יעל אמר/ה...

תודה ענקית לכל מי שהגיב לרשומה (גם לך, רונן ☺).
אמא מאוד התרגשה לקרוא את התגובות מחממות הלב.
תודה, תודה, תודה!
יעל.

rachel gazit אמר/ה...

תגידי, נראה לך שכשאנחנו נהיה סבתות- גם נהיה משקיעניות כאלה?... כי הרף מאד גבוה!
השמיכה מרשימה מאד (הילדה בטח נמסה מתחת לשמיכה הזו+פוך) והשכמיות (במיוחד התחתונה) מקסימות.

יעל אמר/ה...

רחלי - אמממ... משום מה נראה לי שכן. נהיה כאלה משקיעניות. או שנתחמן, ונעביר את מה שקיבלנו בירושה...
וגבי הילדה - אכן נמסה מתחת, אבל הפולניה רגועה וזה מה שחשוב, לא?

mekoopelet אמר/ה...

וואו, איזה אמא יצירתית, פשוט מקסים כמה עבודה