יום ראשון, 1 במאי 2011

ארץ הנקודושקות

כמעט שבועיים שלא הייתי כאן. פרק הזמן הארוך ביותר שבו לא פורסם פוסט, אני חושבת, אבל הפוסט הזה יפצה על האיחור בשלל תמונות ססגוניות ומרהיבות מהולנד, ובעוד כמה פריטי מידע שיכולים לעניין את מי שמתכוון לנסוע לשם בקיץ הקרוב.

שאלתי את עצמי מאיפה להתחיל? שאלה טובה, עניתי לעצמי די מהר. האם להתחיל משחיטת פרות קדושות או מהחלקים השווים של הקניות (ב-רור קניות...), או אולי מסקירת מקומות יפים בתשלום ובלעדיו, או אולי מסקירת שווקי וחנויות פשפשים החביבים עלי כל כך...

וכל זה כשאני מוקפת בשלל הנקודות והבבושקות שחזרו איתנו לארץ, והכל כל כך יפההההה.....

אכן, החיים קשים וההתלבטות עוד יותר, כי צר עולמי כעולם נמלה כשזה נוגע לנקודות, אבל לא אלאה אתכם עוד, אז נתחיל?

את הטיול התחלנו באמסטרדם, וכאן אני הולכת לשחוט איזה שתי פרות קדושות. אמסטרדם היתה  מ-פ-ו-צ-צ-ת  בנחילי אדם שזרמו בין הסמטאות לכיוון כיכר הדאם, כך שאי אפשר היה כמעט ללכת מטר אחד ברחוב מבלי לחטוף מכה משלושה כיוונים לפחות בו זמנית, מה שגורם לך לומר לפחות שלוש פעמים בדקה "דאם (איט..!), מה אני בכלל עושה כאן?". תהיתי רבות והפכתי בשאלה האם זוהי הסיבה האמיתית לשם הכיכר....
פרה אחת.

כיף גדול זה לא היה, אך חשוב לומר שהיומיים שבילינו באמסטרדם היו בשבוע בו נחגג חג האיסטר וגם יום ההולדת של מלכת הולנד, שילוב שמוביל המוני אנשים לבלות את ימי החופשה שלהם בעיר הגדולה.

התורים למוזיאון מדאם טוסו ובית אנה פרנק היו בלתי נתפסים, השתרעו על פני עשרות מטרים והוערכו בכשעתיים פלוס בשמש קופחת, לכן נאלצנו לוותר על החוויה המפוקפקת של עמידה בהם.

כדי להירגע מהמולת הרחוב הסואן הייתי צריכה איזה שוק משובב נפש. שוק אלברט קאופ הנמצא במרחק של 5 דקות נסיעה מהתחנה המרכזית, באחד מקוי הטראם 16 או 24, היה בדיוק המקום בשבילי.

למי שישר חושב על שוק הכרמל כאסוציאציה, אז לא. ממש לא. האוירה באלברט קאופ נעימה ורגועה, אין צעקות של "שלוש בעשר" או "גברת, גברת שלא תגידי שאת מצטערת, איך ראיתי ולא קניתי, איזו הבלה היום הייתי" (נשבעת ששמעתי את המשפט הזה בשוק בלוד, אמיתי לגמרי...). אבל הכי חשוב - השוק מלא בנקודות! בדים מרהיבים, שעווניות משגעות, טפטים, כלים, הכל בנקודות. וזה כל כך יפה שאי אפשר שלא לקנות. ולמרות שאינני תופרת, לא יכולתי לעמוד מול המבחר המדהים של הבדים המרהיבים ולא לקנות. נקודות ובבושקות, בבושקות ונקודות.




ניתן למצוא גם כלי אמאייל מנוקדים בחנות יעודית לאמאייל ומוצרים נוספים מדרום אפריקה הנמצאת במרכז השוק, לא תוכלו לפספס אותה בשל השלט הענק הבנוי משלל כלי אמאייל משגעים ונמצא במרכז השוק ומוביל אליה.
למחרת החלטנו להתחיל את הבוקר בכיכר שוק נוספת, כיכר ניו מרקט, הנמצאת בסמוך לרובע הסיני. נסיעה במטרו, תחנה אחת מהתחנה המרכזית והגענו. אויר הבוקר היה רענן והסיבוב בכיכר השוק היה קצר וחביב. משם המשכנו כמה רחובות ברגל, כחמש דקות הליכה, ובאחת הסמטאות ראינו שתי בחורות שמנהלות שיחה כך שרק ראשן מציץ מבעד לדלת בתנוחה מוזרה משהו שגרמה לנו ללכת לכיוונן. כשהתקרבנו, אי אפשר היה לטעות. הבנו שהגענו לאיזור שלא ממש חיפשנו. שליפה מהירה של המפה הבהירה לנו שאנחנו נמצאים במרכזו של רחוב החלונות האדומים.

וכאן, בתור מישהי שרק שמעה על הרחוב הזה עד כה ולא ראתה אותו, עצרתי במרכזו ואמרתי: "סליחה! לזה אתם קוראים רחוב? רחוב? בקושי סימטה בישראל...". מרוב סיפורים ששמעתי על הרחוב הזה בעבר, תיארתי לי בדמיוני (העשיר, יש לציין בדיעבד), רחוב בסדר גודל של... ממממ... שד' קוגל בחולון? יניב אמר שקוגל היה מתהפך עכשיו בקברו אם היה יודע שזה מה שחשבתי...  פרה שנייה.


פרחים בכיכר השוק ניו מרקט


הגבינות בכיכר השוק ניו מרקט

נמלטנו משם לכיוון יעד חביב עלי - שוק הפשפשים הידוע בשם ווטרלופליין. למי שאוהב שווקי פשפשים זה בהחלט מקום חביב עם מציאות שוות, והכי חשוב במחירים שפויים בהרבה מאלו שבשוק הפשפשים הישראלי. חזרתי משם עם מגירת דפוס עתיקה וענקית, קופסאות פח ישנות ומקסימות וכלוב ציפורים יפיפה .


קופסאות פח בשוק
ועוד קצת...

הרכש שלי
היינו גם בשוק הפרחים שמציע לתיירים בעיקר שלל רב של פקעות פרחים וצמחים שונים, והמגוון עצום. פקעות הצבעוניים נמכרות בזול יחסית, אך יש לשים לב לשני דברים בנושא:
1. אסור להכניס לישראל שום צמח מכל סוג שהוא, ואני מניחה שהחוק חל גם על פקעות של צמחים, ולכן לא חשבנו אפילו לרכוש למרות הצבעוניות המפתה והמרהיבה של הפרחים.
2. בהמשך הטיול, כשהגענו לשדה צבעוניים אמיתי ולא מתוייר באחד הכפרים, שוחחנו עם החקלאית והיא אמרה מפורשות שעכשיו זו לא העונה לקנות פקעות. הפקעות שנמכרות עכשיו הן מהשנה שעברה ואיכותן לא ידועה עד גרועה. הזמן הטוב ביותר לרכוש פקעות הוא בין החודשים יולי-דצמבר בלבד, שכן אז הפקעות הן מיבול השנה הנוכחית ואיכותן טובה.
בכל מקרה, העדפתי לצלם בשוק הפרחים דווקא את הקקטוסים ולא את הצבעוניים, שכן חיכיתי למחרת, לדבר האמיתי בשדות הולנד.

יומיים הספיקו לנו לחלוטין כדי למצות את ההמולה וההמון שגדש את אמסטרדם, וביום השלישי לקחנו רכב ויצאנו לחוות את הולנד הכפרית, הרגועה, רגועה מדי, כך הסתבר, בעיקר לישראלים החיים את חייהם במהירות של 120 קמ"ש ללא עצירות.


החיים בכפרי הולנד מתנהלים על פי רוב ב - 30 קמ"ש, על התנהגות טובה מאפשרים לך לנהוג 50 קמ"ש, ובכבישים שבין הכפרים, המהירות המותרת היא 70-80 קמ"ש. תוסיפו למשוואה רכב חדיש ומצלמות תנועה בכל כמה מטרים ותקבלו משוואה שלא ניתן לאזן את שני צידיה לעולם. בתחילה קצת קיטרנו על הכורח לנהוג בקצב של צב סיעודי כשבידיך הגה של מכונית צייתנית בעלת שישה הילוכים ומסביבך מרחבים וכבישים פתוחים, אך די מהר התרגלנו לנסיעה האיטית הזו, ואפילו גילינו שזה מרגיע משהו.

כאמור, התרגלנו די מהר ונסענו כחוק ולא עברנו בפסיק את המהירות המותרת, כך שאני מניחה שאם המלכה לא היתה עסוקה בארגון חגיגות יום ההולדת שלה, היא היתה מחכה לנו בשדה התעופה עם אות הנהג המצטיין...

לסיום הפרק של אמסטרדם, אוסיף תמונה אחת אופיינית לרחובות העיר, ובפוסט הבא אשתף בחוויות וטיפים מערים, עיירות וכפרים ברחבי הולנד.

ואחת קטנה, הצצה לפוסט הבא, תמונה מגני קוקנהוף המרהיבים ביופיים. זה לא ציור, למרות שזה נראה כך. אלו פרחים אמיתיים לחלוטין, זן אחד מיני רבים שפורחים בגן המדהים הזה:
עד הפעם הבאה, תהנו ותבלו,
יעל.

37 תגובות :

miki steiner אמר/ה...

אז מצאת לך בסוף מגירת דפוס. בניגוד אלי... נשמע שהיה נפלא. קיבלתי תיאבון להולנד.

יפעת אמר/ה...

יעלי זה מקסים. נסעתם כל החבורה? אנחנו גם מתכננים. והפוסט שלך ללא ספק בא לי בזמן.
רק משוגעת כמוך תסחוב מגירת דפוס מהולנד.
בחיי. אבל משוגעת במובן החיובי כמובן. הבדים הורסים.
ברוכה הבאה לשיגרה. יפעת

mekoopelet אמר/ה...

התגעגעתי אלייך, איזה כיף לכם, אני מתה לאיזה טיולון להולנד, נסעתם עם הילדים?
התמונות מהממות ביופיין, נהניתי מכל מילה ותמונה ומחכה לעדכונים נוספים.

Orit אמר/ה...

א\ לשם נעלמת..שיחקת אותה, נשמעת חוויה מהנה ביותר.

Rachel רחלי גזית אמר/ה...

יווווווו איזה רכישות שוות. גם אני לא עומדת בפני בדים הורסים ומיד חייבת לקנות, ולמרות שאני יודעת לתפור- רב הבדים שוכבים אצלי, מובטלים...
חסרת לי במפגש.

יעל אמר/ה...

מיקי - אל תתיאשי, נשארו להם עוד שתי מגירות כשעזבתי... קצת קטנות יותר, אבל עדיין שוות.. ☺.
יפעת - הפעם נסענו סולו זוגי, והיה לנו מוזר שלא שמענו "אמא, תגידי לו" וכאלה. וכן, אני לא מכירה הרבה שיסחבו מגירה כזו ענקית במטוס...
מקופלת - תודה, את מקסימה. ומתי שתרצי, יש מפות דרכים, נשמח לעזור.
אורית היקרה - כן, לשם נעלמתי... היה כיף!
רחלי - תודה לך, את חמודה אמיתית! ואולי נתפור פעם ביחד כשאלמד... ☺

ציפי לוין אמר/ה...

הי יעל,איזה פוסט מקסים!! אני סחבתי כזו מגירה משוק הפשפשים בונב שבפריז, והיום אני כבר לא זוכרת איפה הוא! אמסטרדם מקסימה, לפחות הסימטאות שלה, לא ככ הרחובות הראשיים, ולפי התמונות שלכם הייתם במקומות משגעים! שבוע טוב!

הדס אמר/ה...

איך בא לי.
אפשר עם ילד בן 4 באמסטרדם נראה לך?

ורד והדס אמר/ה...

היי יעל, היה בהחלט שווה לחכות לפוסט כזה יפה שלך! התמונות משגעות, הצבעוניות, הבבושקות כובשות.
ותתחדשי על הרכש, מזכיר לי משהו דומה שיש לי הזקוק לשיפוץ קל ומחכה לי בסבלנות בצד.
שבוע טוב.

Ruthie Tzchory אמר/ה...

בקיצור- אפשר ת'מגירה המהממתתתת?!!!!
אהובתי, כמה חסרת לי......
בקיצור, הכל מהמם וכבר מתקשרת!!

דפי אמר/ה...

סופסוף חזרת, ופיצית אותנו עם פוסט יאמי לגמרי. יאללה לעבודה! רוצים לראות מה את עושה עם מגירת הדפוס. (רכשתי 2 כאלה אותנטיות וענקיות לאחרונה ומחפשת רעיונות...)

חתולי8 אמר/ה...

איזה פוסט שווה. לא ידעתי שנסעת לך לבלות!
מחכה כבר לפוסטים הבאים!!

רביד פלג אמר/ה...

איזה יופי, מזכיר נשכחות. אני רק לא מבינה איך לעזאזל אנחנו לא ראינו את קופסאות הפח האלה:-P...

ברוכה החוזרת ושוב ושוב ושוב תודה שעשית לי את הבוקר:-]

יעל.קיפודים אמר/ה...

כמי שחזרה לפני שבועיים העלית לי נשכחות חביבות בהומור נפלא...! יצאת עם שלל מקסים משוק הפשפשים, ואני מחכה לראות מה תעשי עם רכישות אלברט קאופף.
מחכה לפוסט המשעשע הבא :-)

יעל אמר/ה...

ציפי - תודה רבה! ועכשיו אני מציבה לך אתגר לחפש את המגירה שהבאת... ☺
הדס - אמסטרדם - לא. יתר הולנד - כן מאוד.
ורד - תודה רבה!
רותי - אם ממש תתחנפי, אולי... ♥.
דפי - תודההההה!
חתולי היקרה - תודה רבה!
רביד - באמת איך לא ראיתם? זה יחסית דוכן ענק רק של קופסאות. והבוקר - בכיף ובשמחה. תהני!
יעלי - חחח... אז גם לך נשחטו כמה פרות?? ☺

פיצ'ולה אמר/ה...

רגע... לפני שאני מגיבה אני חייבת לדעת: איך סוחבים את המגירה והכלוב האלו במזוודה לארץ???

אני זוכרת שבעצירת ביניים בסחיפהול קנינו פקעות צבעונים והבאנו לארץ ואפחד לא אמר כלום...
וכל כך הצחקת אותי וגם שברת כמה מיתוסים קסומים על הדרך...

אנונימי אמר/ה...

איזה פוסט משעשע!תודה על השיתוף!
עשית לי חששק לעזוב הכל ולנסוע להולנד....

דליה ב (בד"כ סמויה)

יעל אמר/ה...

פיצ'ולה יקירתי - לא במזוודה, זה יותר גדול ממנה וכמובן עדין ושביר. ביד - הכלוב בתיק מפונפן ומנוקד כמובן ☺, והמגירה ארוזה היטב ביד. להגיד לך שזה טבעי לעלות למטוס עם מגירת דפוס בגודל 110 ס"מ? - לא, זה לא...
דליה - תודה רבה, ואני אשמח אם תשתתפי ותשתפי, זה עושה כיף בלב ☺

דליה אמר/ה...

התמונות בצרוף התאורים המשעשעים שלך, נפלאים.
את מתארת הכל באופן חי כל כך, שנדמה היה לי שגם אני שם (כמעט)...
תודה על היופי הזה.

Meital אמר/ה...

כנראה שצריך לעשות מחקר רציני לפני שהולכים לכל מקום כדי לדעת שזה לא יומולדת של אף אחד או חג מומצא כלשהו :)
אבל נראה שהחלופות היו לא רעות בכלל! הנקודות האלו באמת עושות ממש חשק :) לא יודעת איך להסביר, הן כל כך שמחות וחייכניות :)
והתמונות של הפרחים.. וואו... בעיקר האחרונה.. ואף פעם לא שמעתי שאסור להביא פרחים! זה בגלל סמים או משהו? ממש נשמע הזוי.. אבל יש לנו מספיק פרחים כאן בישראל, לא?
בכל מקרה, נהניתי מאוד לקרוא ועשית לי חשק גדול לטיולים :):)
שמחה לשמוע שנהניתם!

יעל אמר/ה...

דליה - תודה רבה! איזה כיף לראות אותך פה.. ☺
מיטל - לגבי המחקר - צודקת! זה אחד הלקחים שהפקנו לפעם הבאה...
ולמה אסור להביא פרחים? - בעיקר בגלל מחלות שצמחים יכולים להעביר ולהדביק צמחיה בארץ בכל מיני חולירות מיובאות...
בפעם הבאה שתהיי בשדה - תשימי לב לשלטים על הקירות באולמות היציאה מאיזור איסוף הכבודה.
ו.... תודה כמובן!

יעל.

gallish אמר/ה...

איזה פוסט כייפי (ויפה :-)), הייתי חוזרת מחר לאמסטרדם (כשאנחנו היינו דווקא היה ממש נסבל, אבל אולי זה בגלל שהיה חורף :-))

Miri אמר/ה...

תמונות מרהיבות וטיול מקסים! כמה שנים לא הייתי באמסטרדם...

Little Wheel אמר/ה...

איזה תמונות ורכישות שוות!!!
הולנד בהחלט בתכנון כאחת הנסיעות הבאות :)

מימס mimms אמר/ה...

כרגיל יקרתי את מצחיקה.....
האמת שאני נוסעת בספט' עם חברות לסדנת סקראפ בבלגיה
ולפני זה נבדוק את השווקים באמסטרדם
כך שבטוח שאחזור לרשומה הצבעונית שלך לטיפים.
מקווה שהשארת גם לי איזו מגירה וכלוב :O))

הגר עופרי אמר/ה...

איזה פוסט כיפי ומלא צבעוניות ויופי...
עושה לי חשק לנסוע ! (עם מזוודה ריקה ולחזור עם מלאה...)

Smadar אמר/ה...

הרגת אותי, פשוט הרגת !
כמה יופי... וכמה נקודות...
אוף גם אני רוצה להולנד...
וקופסאות הפח האלו מטריפות!
נראה כיף גדול !
LoolaB

יעל אמר/ה...

גלי, מירי, ליטל - תודה רבה!
מימי - אשמח לתת מפות וטיפים נוספים.
הגר - את כל כך צודקת... בפעם הבאה מזוודה ריקה...
סמדר - אכן, כיף גדול. תודה!

אלונה ארובס אמר/ה...

נחילי המון אדם ממש לי מפריעים לי כשמדובר באמסטרדם. הייתי פעמיים בחודש יולי (זמן מעולה למי שמתכננת..). ידוע שבסופ"שים היא עמוסה באירופאים, שמבחינתם זו רק גיחונת לבתי הקפה הירוקים משהו, לכן עדיפות לאמצ"ש , אם רוצים להתחמק מזה ובכלל צריך לה זמן, לדעתי. לא חושבת שהפסדתם משהו כשוויתרם על התורים, אמסטרדם בפרט והולנד בכלל הכי שווה ברחובות ובשווקים. עשית לך רכישות שוות ביותר. מאוהבת בבדי הבבושקות שהבאת ובכלל. חבל שלא ארזת אותי במזוודה. בכל זאת, את יודעת, הייתי ממש קרובה ;-).

יעל אמר/ה...

אלונה - למה לא נכנסת למזוודה? עם המשקל שלך גם לא היינו מגיעים לאובר ווייט... ☺.
בפעם הבאה שיש לך הזדמנות, אני אומרת - תקפצי. מה יכול להיות?
תודה על הכל,
יעל.

yael yaniv אמר/ה...

החזרת אותי לינוארר כשביליתי באמסטרדם...ופיירר עשית לי שוב געגוע
נראה שהספקתם לטעום מהכל כמעט והעיקר שחזרת עם אוצרות שכאלו (כמעט וחזרנו אחד לאחד אותו דבר)
לחיי נסיעות ובילויים שכאלו (-:

פ.ג אמר/ה...

וואוו! חסכת לי צ'יטוט באינטרנט.
ברור לי עכשיו לאן אני נוסעת בחופשה הבאה ובאיזה מקומות חייבים לבקר. נשאר עניין אחד קטן, שולי ולא משמעותי- חיפוש קדחתני אחר ספונסר מפנק

שככה יראו כל הטיולים

רויטל וייס אמר/ה...

הולנד...זה מקום שבטוח אחזור אליו בלי הילדים או כשיגדלו.
רוב הטיול שלנו סבב את הילדים פחות שווקים, מתה להיות שם.
התמונות שלך מרהיבות!!!

אלונה ארובס אמר/ה...

יעלי,
רוצה להציג בפנייך..ראית בהתפתחות:
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=2011738

:-))

אלונה ארובס אמר/ה...

יעלי, רוצה להציג בפנייך מה שראית בהתפתחות:
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=2011738

תודה על ההשראה! :-)

אנונימי אמר/ה...

מאוד מתגעגעת להולנד ובמיוחד לקייקנהוף. אנחנו אהבנו את הטוליפים השחורים והבריכות.

לילך וידל אמר/ה...

לא ציור? מזל שכתבת אחרת הייתי בטוחה שזה ציור מהמם!